אם תשאל האם זה יופי
אחי הצעיר, אענה
על הנגב יורד לו לילה סתוי
היו זמנים
לחמנו ואהבנו
השב לי את האמונה.

יש לי תמונה בבית:
פה אני עובר, ניצב ליד האבן
סוף מלחמה היא מבשרת

חייל, נער רך עדיין
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל,
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע
הגדוד המשיך לצעוד ועם הגדוד הלך הוא
והוא לא ידע את שמה...

שאל הוא תגידי, מה יש לך בפה?
הקיץ השני החליף גוונים וצבע
והוא שאל האם והיא אמרה זוכרת
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת
הלכה עימו לאורך כל הדרך
את פניו נשקו גם רוח גם חמה
הרוח מן הים את השיחים ליטף...

וכל מה שהיה, אולי יהיה לעד
מואר החדר ויורדים הלילות
הן זה אותו העמק זרח השמש שוב הקיץ בא,
עוד השירים שרים מול חלון נפתח לו אט, בשקט
ואם ירצה ואם גם לא
הוא עדיין לא יידע את שמה...