דן ספרי / שתיקת האילנות |
עצי פרי
ועצי סרק
בתוך היערות העצומים
אני עומד לידך
מביט עלייך
נטוע לתמיד
ענפינו מתחברים
בדים מתפשטים על אמירי שנותינו
זמורות אפלוליות
עלים מכסים צלקותינו
עלוותך ביד רכה של חורף
מלטפת את פניי
ואיני משמיע הגה
כשאני רואה
בעיניים כלות
איך ממש לידינו
בחליפת ניצנים לבנה
בחדווה של מלמלה
פארותיו יגיש לך
עץ שקד פורח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|