מוקדש לנעמה ל.


נעמה.

איך את לא יודעת עד עכשיו כמה את חשובה לי?! (באמת איך היא לא
יודעת? הרי עשיתי מליון דברים להראות לה את זה. לא יכול להיות
שהיא לא יודעת עד עכשיו.)
כמה חשוב לי שתהיה מאושרת?! (רבאק, חיוך על הפנים שלה עושה לי
את היום, וצחוק שלה יכול להחזיק אותי שבוע!)
אני יודע שבטח שמעת את זה בערך מיליון פעמים ממליון בחורים,
שבסופו של דבר, רק פגעו בך.
(אם הייתי מניח עליהם את הידיים שלי הם היו מתחננים לשרת אותה
כל החיים שלהם בתמורה ליריקה לכיוון שלהם מדי פעם)
ואני לא יודע אם תאמיני לי, אבל אם תחשבי על זה, אין לי שום
סיבה לשקר לך עכשיו, כמו שלא הייתה לי אף פעם. (אתה יודע טוב
מאוד שהמצפון שלך היה הורג אותך אם היית משקר לה. אל תנסה
לכתוב את זה אחרת. אולי אין לך שום סיבה לשקר, אבל אין לך
ברירה אלא להגיד את האמת.)

את מבינה, הדבר שאני הכי גאה בו בעצמי זה האהבה שלי.
(אם אתה זוכר, במשך שנים לא היה לך שום דבר מלבד זה. בטח שתהיה
גאה בזה. זה מה שקורה כשמקדישים למשהו כל כך הרבה זמן. אבל
בגלל זה נדפקו לך דברים אחרים. כדי להעלות את הבטחון העצמי שלך
לרמה סבירה, פחות או יותר, היית צריך להיות קיצוני לצד השני.
אם אני חושב על זה, זה מה שדפק לך את הקשר עם נעמה. מה נותן לך
זה שאתה יודע לאהוב, אם אתה דופק את זה אח"כ עם השטויות שלך?)
(תפסיק לזיין לי במוח. אני יודע טוב מאוד מה אני עושה.)
(אז איך זה שהגעת למצב הזה?)
(שתיקה רועמת)
ואני לא מדבר על אהבה רומנטית.
לא הייתי מתאהב בך אם לא הייתי אוהב אותך קודם.
וברגע שהחלטתי לאהוב אותך, זה היה כל כך קל וטבעי.
זה היה משהו בסגנון של: "איך לא הלכתי בדרך הזאת קודם?"
(באמת איך לא הלכנו בדרך הזאת קודם?)
(אתה זוכר מה אמרתי בקשר לבטחון העצמי? אתה יודע טוב מאוד
שאנחנו אף פעם לא מתחילים עם בחורות. אם נעמה לא הייתה באה
לשבת לידך ולא הייתה באה אלייך והייתם עושים עבודות ביחד- שום
דבר לא היה קורה. היא זאת שניגשה אליך, לא אתה אליה. אתה רק
זרמת. זה נכון שבקטע שנישקת אותה בפעם הראשונה זה בא ממך, אבל
היא נתנה לך רמזים כל כך עבים שזה כבר היה מגוחך אם לא היית
עושה את זה.)

אני יודע שאת בחורה מאוד מיוחדת,
(זהו? זה מה שאתה כותב? מיוחדת?)
(אין לי מושג איך לתאר אותה. שום דבר לא באמת יהיה מספיק
טוב.)
(אבל למה מיוחדת? היא עוד תחשוב שזאת דרך עדינה להגיד שהיא
מוזרה או קשה או משהו כזה.)
(אתה חושב?)
(יכול להיות. צריך להיות פתוח לאפשרות.)
(אתה לא חושב שאפילו היא מגדירה את עצמה כמיוחדת? הרי מיוחד זה
"לא כמו כולם". היא בטח יודעת שהיא לא כמו כולם. אתה בטח מסכים
איתי שהיא לא כמו כולם)
(לזה אני תמיד אסכים. אבל היא צריכה לדעת שאתה מתכוון לזה
בצורה טובה!)
(הנה. כתבת את זה לא?! היא תבין. בוא נמשיך כבר. גרמת לי לאבד
כבר את חוט המחשבה. אה! הנה הוא.)
וביום שהחלטתי לאהוב אותך לקחתי על עצמי הרבה יותר משאת מתארת
לעצמך.
(מה זה אמור להביע?! זה הקטע שלך של המסתוריות?!)
(אולי תשתוק?! תנסה את זה.)
קודם כל, לקחתי על עצמי לאהוב אותך לנצח.
(מזל שלא אמרת גם מעבר לקבר. זה סתם נשמע מוגזם, ילדותי
ופלצני.)
(אתה יכול להכחיש שזה נכון? תסתכל על נסיון העבר שלנו. בגלל
ההתעסקות שלך עם דברים שאתה לא מבין, תקעת אותנו עם אהבה
נצחית. גם כן תכונה מפגרת. איך בכלל חשבת ששווה להשיג את המטרה
הזאת? רק כאב זה הביא לנו עד עכשיו. אך ורק כאב.)
(לא אמרתי שזה לא נכון! אבל אולי עדיף שלא תכתוב את זה.)
(כבר כתבתי את זה וזהו! אני לא מוחק את זה עכשיו!)

באמת שאין לי מושג מה חושבים עלייך הרבה אנשים,
(ולמען האמת, גם לא ממש אכפת לי. לי תמיד יש דעה משלי. ככה אני
חוסך לי חרטות.)
(סוף סוף כתבת משהו חכם. תנסה לכתוב יותר כאלה ופחות שטויות
פלצניות.)
אבל ביום הראשון שראיתי אותך, את פשוט היממת אותי. נראית לי
כמו סינדרלה כזאת.
כמו קוקוס. יש לו אמנם קליפה קשה, וקשה לפתוח אותו (כשלא
יודעים), אבל בפנים הכל לבן, רך, מתוק וטעים. (ולא! אני לא
חושב שאת שעירה כמו קוקוס! אולי קיווי?)

שנית, לקחתי על עצמי לאהוב אותך בכל תנאי.
עם היתרונות והחסרונות, הטוב והרע, בימים הקלים ובימים הקשים.
כי רק השילוב בין כל הדברים האלה עושה אותך מי שאת.
זה מה שעושה אותך כל כך............................
(ככה אתה הולך להשאיר את זה?)
(מה אתה רוצה שאני אכתוב בדיוק? עוד פעם מיוחדת? פה זה בכלל לא
מתאים.)
(מה, לעזאזל, היא אמורה להבין מזה?)
(אז מה אתה רוצה שאני אכתוב? כל כך יפה? כל כך נהדרת? כל כך
טובה במיטה? מה?)
(נשבע לך! אתה באמת דפוק!)
(אז תגיד לי אתה מה לכתוב, כי אני כבר לא יודע. כל מה שיש לי
זה הרגשה של פרפרים כאלה כל פעם שאני רואה אותה. אתה חושב שגם
לה יש?)
(אתה יודע טוב מאוד שאין לה. אחרת היא הייתה חוזרת אליך. היא
לא בחורה שמבזבזת פרפרים. והיא הולכת אחרי מה שהיא רוצה. אין
לה אפילו פרפר אחד עם השם שלך עליו.)
(אפילו לא אחד קטן כזה?)
(אפילו לא אחד!)
(טוב. בסדר בסדר. בוא נמשיך אחרת זה לא יגמר.)

בגלל שהאהבה האפלטונית שלי באה לפני הרומנטית (עניין של
עקרון),
(זה הרבה יותר מעקרון ואתה יודע את זה. ככה אנחנו חיים. והכל
בגלל העקשנות שלך לאמץ אליך את האהבה. שמת לב פעם איך זאת
התכונה הכי פחות רווחית שקיימת בעולם? אתה נותן ונותן ולא מקבל
אף פעם שום דבר בתמורה.)
(אני מקבל אהבה בתמורה וזה מה שחשוב לי.)
(רק תגיד לי מתי פעם אחרונה קיבלת אהבה בתמורה לנתינה שלך?)
(מה זאת אומרת "מתי"? עם נעמה קיבלתי אהבה בתמורה לאהבה שלי.)
(אתה בטוח?)
(מה זאת אומרת "אתה בטוח"? בטח שאני בטוח. היא אהבה אותי,
לא?)
(לא נראה לי.)
(אבל ראיתי את זה בעיניים שלה. בחיבוק שלה. בהתנהגות שלה.
בדיבור שלה. בהכל.)
(אתה בסה"כ דמיינת את זה. אתה ראית רק מה שרצית לראות. זה
הכל.)
(אבל...)
(אין שום אבל! לא היה כלום, ואין כלום עכשיו, וגם לא יהיה
כלום. אני חושב שהיא אמרה לך את זה הכי ברור שאפשר. תאמין לי,
נראה לי שאם היא לא הייתה רואה אותך יותר אף פעם- זה לא היה
חסר לה.
היית, בסה"כ, סטוץ מתמשך. הרגש היה רק מהצד שלך.)
(אתה רציני?)
(רציני לגמרי.)
(טוב. בסדר. תן לי להמשיך.)  

ובגלל שאני באמת אוהב אותך אהבה טהורה,
(אתה מבין שזה מושג פלצני שעבר מהעולם, נכון? אהבה זה מהיום
להיום. מקסימום מחר. וברגע שמשהו נהיה קשה אנשים פשוט עוזבים.
תיזכר. זה קרה לך כמה פעמים.)
(אל תדבר שטויות! מלא אנשים יודעים מה זה. אולי שחקו קצת את
המשמעות שלו, אבל מלא אנשים נשארים יחד, בשם האהבה, למרות כל
הקשיים והמכשולים שבדרך.)
(תגיד לי, אתה חי באיזה סרט או משהו כזה? הצד הרומנטי שלך כבר
מתחיל להיות מגוחך. קצת חיבור למציאות לא יזיק לך. אני לא מבין
איך אחרי כל האכזבות שעברת אתה עדיין חי באופוריה הזאת. תן לי
שם אחד של בחורה שאתה חושב שמעריכה את זה? אחת.)
(נעמה?)
(אם אני זוכר נכון, היא אמרה שהיא בכלל לא מאמינה באהבה.)
(אני לא זוכר שהיא אמרה דבר כזה.)
(אני די בטוח בזה.)
(אבל גם אם היא לא מאמינה באהבה, עדיין יכול להיות שהיא מעריכה
את האהבה שלי.)
(הכל יכול להיות.)

לא נשארו לי הרבה ברירות.
(נשארו לך טונות של ברירות. פשוט כל אחת מהן יותר גרועה
מהשנייה. יש לך הרבה אפשרויות. אתה יכול להתחיל להתנהג כאילו
אתה לא מכיר אותה, אתה יכול להתנתק לגמרי מכל מה שקשור אליה,
אתה יכול לשרוף את כל הדברים שכתבת לה, את אלה שנתת לה ובמיוחד
את אלה שלא. עם קצת כח רצון, אתה יכול אפילו להפסיק לאהוב
אותה.)
(אני לא רוצה להפסיק לאהוב אותה. היא שווה את זה, ואתה יודע את
זה.)
(אני לא מכחיש את זה שהיא שווה את זה. אני רק אומר שיש לך
ברירות. יש עוד בחורות במכללה, לא?)
(אני לא יודע....כולן נראות לי פתאום חד-מימדיות על
ידה...משעממות כאלה...)
(גם...אתה יודע מי?)
(במיוחד היא!)
(מה קרה? פעם היא הייתה מושא חלומותיך?)
(מה קרה? מאיפה אני יודע מה קרה? ראיתי את האור, טוב? מה אתה
רוצה שאני אגיד לך?)
(זה בסדר... אני יודע בדיוק מה קרה...)

אני לא רוצה לאבד אותך.
כמו שאמרתי,
אני אקח כל מה שתבחרי לתת.
(אני מאוד מקווה שאתה יודע מה אתה עושה!)
(מה זה בא להביע?)
(אתה מסתכן!)
(סליחה?!)
(מה תעשה אם היא תמצא לנכון לדרוך עליך?)
(למה שהיא תעשה דבר כזה?)
(כי לא ממש אכפת לה ממך.)
(אז למה היא רוצה שנהיה ידידים?)
(אתה בטוח שהיא באמת רוצה?)
(עוד פעם ה"אתה בטוח" הזה?)
(אתה בטוח שהיא באמת רוצה להיות ידידה שלך, או שזה סתם משהו
שהיא אמרה כדי שתירגע?)
(אני לא יודע מה איתך, אבל אני מאמין למה שהיא אומרת.)
(גם אני מאמין, אבל בכל זאת צריך לשים לב לניואנסים.)
(איזה ניואנסים?)
(שמת לב שהיא נרתעה מהמגע שלך? ממש נרתעה!)
(על מה אתה מדבר?)
(מה קרה לך?! זה היה כאילו חישמלת אותה!)
(אני לא זוכר את זה ככה.)
(למה שתזכור? אתה נהנית לגעת בה. זה כל מה שיכולת לחשוב עליו
באותו רגע.)
(לא נכון. גם חשבתי איזה מגניב זה יהיה לחבק אותה עוד פעם.)
(אני יכול להבטיח לך שזה לא מה שהיא חשבה.)
(מאיפה אתה יודע?)
(בוא נגיד שאני פשוט יודע, בסדר?)

כל מה שתבחרי לתת.
את רוצה שנהיה ידידים- אז זה מה שנהיה.
את רוצה שאני אמשיך הלאה- אני אמשיך הלאה.
את רוצה לבוא מדי פעם, לפרק אותי מכות וללכת? - לכי על זה!
(תיזהר, יא דפוק, היא עוד תעשה את זה!)
(נראה לך?! כולה עדינה ושברירית כזאת...)
(אתה באמת חי בבועה שלך, אה?!)
(בועה יפה, לא? עיצבתי אותה בעצמי. אין הרבה מבקרים, אבל אולי
יהיו פעם)
(בועה יפהפיה. הבועה הכי יפה שאני ראיתי. אבל זה קצת בעיה
להיכנס כשהשער נעול)
(אתה בטח זוכר למה ומתי נעלנו אותו)
(כן. אני זוכר.)
(אבל יש שלט בחוץ...עם תמונה...)
(אין בחוץ יותר כלום. נשארת בתוך הבית הבטוח והנוח שלך יותר
מדי זמן. המבקרים היחידים שנכנסים הם אלה שמתעקשים לדפוק על
השער בכח. אפילו לנעמה, שאתה מצהיר שאתה אוהב אותה, אפילו לה
לא נתת להיכנס. מה קרה?! פחדת שהיא תראה שאתה בן אדם טוב?)
(אני לא בן אדם טוב! השנים הספיקו להשכיח ממך את מה שעשינו?)
(אל תדאג! אני אף פעם לא אשכח את זה! אבל עשינו גם דברים טובים
מאז, לא? אתה עשית דברים טובים מאז.)
(כל מה שעשיתי מאז זה רק דברים טובים. זה לא משנה. זה לא משהו
שאפשר למחוק. ולידיעתך, כן נתתי לנעמה להיכנס.)
(אתה בקושי דיברת איתה בכניסה. מה עם החדרים? מה עם הלב?)
(רציתי להראות לה את הלב שלי. באמת שרציתי. אבל...)
(אבל מה? החלטת במקום זה לעשות משהו מטומטם ולגרום לה לברוח?)
(פחדתי...)
(ממה בדיוק היה לך לפחד?)
(ממנה.)
(ממנה?)
(כן. ממנה.)
(יפה מאוד. היא מפחדת ממך...אתה מפחד ממנה...יופי של זוג הייתם
הופכים להיות.)
(זה לא ככה. היינו במקום נורא לא ברור בשבילי. אתה יודע שרצינו
להיות חברים שלה מההתחלה. אבל זה לא יצא בדיוק כמו שרצינו. אתה
יודע כמה הייתי גאה אם הייתי חבר שלה? אבל במקום זה נכנסנו
למצב שלא היינו בו אף פעם. לשאלות שלא שאלתי את עצמי מעולם.
אנחנו ביחד? אנחנו לא ביחד? מה אני צריך לצפות ממנה? אני בכלל
צריך לצפות ממנה למשהו? יש בינינו בכלל מחוייבות כלשהי? היא
רוצה? היא לא רוצה? אני מתנהג בצורה מתאימה? אני יכול להיות
רומנטי איתה? מה יהיה בסדר? אולי היא תחשוב שאני מגזים? היא
תבין בכלל איך זה שאני אוהב אותה אחרי כל כך מעט זמן? אולי היא
תחשוב שאני סתם איזה כלבלב מאוהב?)
(בסדר. הבנתי. אבל לא היה שווה לך לנסות? הרי בכל מקרה נפגעת.
אם היית מנסה, לפחות היית נפטר מהתחושה המעצבנת של "מה היה
אם...")
(כן. אני יודע למה אתה מתכוון. אולי אני יכול לנסות את זה
עכשיו.)
(לא. עכשיו מאוחר מדי. עכשיו אתם רק ידידים.)
(מה זה אומר?)
(דבר ראשון זה המגע. אתה יודע טוב מאוד, שכרגע, כל פעם שיש
ביניכם מגע, המח שלך נמחק ואתה מתחיל לחשוב על דברים יפים.)
(מה רע בדברים יפים?)
(שאין שום סיכוי אפילו קלוש שבקלושים שהם יתממשו. וזה עוד בלי
להזכיר לך ששנה הבאה אתה לא תהיה פה בכלל. ואמרתי לך כבר, אתה
לא תחסר לאף אחד.
דבר שני זה שתכניס לך לראש שאולי אתה תאהב אותה לנצח, אבל היא
לא תאהב אותך אף פעם!)
(אתה לא מגזים קצת? אף פעם?)
(תראה, מה ששמעת ממנה בזמן האחרון זה מחמאות? לא נראה לי. היא
קראה לך מתנשא. היא קראה לך צבוע. מה זה אומר לך?)
(שהיא מעוצבנת עליי עדיין?)
(אני לא חושב שהיא אמרה את זה מכעס. אני די בטוח שזה מה שהיא
באמת חושבת עליך.)
(אבל אני לא כזה.)
(זה אני יודע ואתה יודע, אבל היא לא יודעת. אתה התנהגת די מוזר
כשהיית לידה.)
(אמרתי לך, פחדתי. פחדתי לצאת חלש לידה. פחדתי שאני יהיה יותר
מדי אוהב בשבילה. לא הרבה מוכנות לסוג היחסים שאני מציע. זה
מהיר מדי. עמוק מדי. חזק מדי. קיצוני מדי. מטורף מדי.)
(אני לא הייתי מפחד לצאת חלש. אני לא הייתי מפחד להראות לה
בדיוק כמה אני אוהב אותה.)
(אתה זה אתה. אתה אחר ממני.)
(אתה יודע מה אני חושב?! אני חושב שהגיע הזמן שאני אדבר פה קצת
יותר.)


נעמה,
ילדה יפהפיה ומושלמת שכמוך,
השורה התחתונה היא כזאת:
אהבתי אותך, אני אוהב אותך עדיין, ואני אוהב אותך לנצח.
זה לא תלוי בשום דבר שתעשי או תגידי, או בסוג הקשר או במרחק
שיהיה בינינו באותו זמן.
זה אפילו לא תלוי אם נהיה עם אנשים אחרים או לא.
אני תמיד אסתכל עלייך בהערצה עיוורת,
ותמיד אשמח בחברתך,
אם זה באמצע היום או באמצע הלילה,
עם מחוייבות או בלעדיה.
אני זה שתמיד יקשיב לך ואף פעם לא ישפוט אותך.
כל דבר הכי קטן שאת רוצה- כל מה שאת צריכה לעשות זה לבקש.
תבחרי לתת יותר?- אני תמיד אשמח לכל דבר שיש לך להציע.
(רק שיהיה ברור- זה לא מכוון לסקס. זה באמת לא יקרה יותר. אמנם
חבל כי היה בכלל לא רע, אבל אסור שזה יקרה יותר. זה לא יהיה
בריא לאף אחד מאיתנו.)

את רוצה שקט ממני?- קיבלת.

בן.