לא משהו מיוחד.
החלטתי שאני צריך להתחיל קצת לחיות. יוצא למועדוני מטאל. אתמול
לקראת סוף הערב, במועדון תל-אביבי ידוע או לא, ראיתי בחורה.
היא לבשה חולצה משובצת כזו וחצאית עד הברכיים שחורה.

היא הייתה די מדהימה. ישבתי בצד ובחנתי אותה. אני די בטוח
שבשלב מסויים היא קלטה אותי.
מצחיק שבדיוק באותו זמן היה את too shy של kajagoogoo ברקע.
חח. זה היה כזה מגניב. שיר מגניב כזה.

בכל מקרה. בחנתי אותה, הסתכלתי עליה, בשרמנטיות כזו, או משהו.
היה מוזר כזה. ובנקודה כלשהי השיער השחור והיפה שלה הסתיר את
הפנים שלה , ואני לא יודע אם זה היה ככה, אבל זה היה נראה
כאילו היא מסתכלת ישר לעברי, בוהה בי גם, ואני בהיתי בה, וזה
היה כזה, רגע מוזר כזה, הרגשתי 'בום' כזה בלב.

ואז היא התחילה סתם להסתובב שם. לבד, עמדה לבד ונשענה על הקיר,
ואז הלכה למקום אחר, כאילו, סתם ככה. ולא ידעתי אם זה סתם, או
בגלל שאולי היא מחכה שאני אבוא אליה, לא יודע.

זו הבעיה, האי-וודאות. כי אני פוחד לקבל דחייה. קיבלתי רושם
שסה"כ היא הייתה מעוניינת שאני אגש, לא יודע. היא הייתה מדהימה
מדי. אני אוהב איך שבחורות מצליחות לגרום לי להרגיש ככה.

זה פשוט כל כך מתסכל שזה קורה. ידעתי שאתחרט על כך שלא זרקתי
לה מילה. ואני בטוח שהייתי יכול לפתח איתה שיחה קולחת
ומעניינת, ולהשיג טלפון, ולהכיר אותה, ומי יודע.
אולי היה שווה לחזור לצבא מחר רק כדי להתקשר אליה כל ערב.
ולחזור אליה בסופשבוע.

אני לא יודע מה לעשות, אני כעת מנסה לברר מי היא, מקווה שאולי
יום אחד ניפגש שוב, למרות שקשה להאמין שאאזור מספיק אומץ עד
אז, בגלל שזה פשוט לא קורה... ומהדחיות שקיבלתי בעבר, ירד לי
הביטחון לאפס.
אבל מי יודע...

בכל מקרה, זה מוקדש לכל הביישנים אי-שם שמצאו את עצמם בוהים
בבחורה מדהימה במועדון-פאב-מסיבה או כל מקום אחר מתישהו באמצע
הלילה, שנראה כי חיכתה שיגידו לה משהו, אבל לא עשו כלום בגלל
שהם כל כך ביישנים.

מי יודע, אולי יום אחד הגאולה תגיע... אבל עד אז...
back to base with shy boy!!!