היא כיווצה את פניה
והתבכיינה בקול ילדותי :"אמרו לי שאני מסובכת בלי הרבה
נעים..."
תומר שאל אותה: "מי אמר לך דבר כזה?"
"סתם... הדלקה האחרונה שלי  - הלהיט האחרון"...
"אהההה זה שנפגשת אתו ביום שבת?"

"לא ... זה מיום שישי," היא ענתה באיטיות תוך כדי שהיא שוקעת
במחשבותיה העצובות.
"טוב אני חייב להודות שאני  כבר מבולבל, אבל באיזה הקשר זה
נאמר?"
הוא ליטף את ראשה. שיערה היה נעים ופרוע ודרש בכל קצותיו
להכניס בו יד.
היא הפכה לעוד יותר ילדותית והפעם הצטופפה לידו קרוב בשביל
לגנוב עוד ליטוף אוהב.

הזבל הזה אמר לי: "אני רוצה משהו נעים בלי סיבוכים, ואת הרבה
סיבוכים עם מעט מאוד נעים..."
תומר חייך והתבונן ביצור עגול ורך שנצמד אליו עם פנים עצובות.
הוא סידר את שיערה מפניה, לקח אותם בשתי ידו ואמר: "אני
חושב... שהדייט שלך צדק..."
היא הרימה את ראשה בעיניים מובהלות, אכזבה חיכתה לתשובה גם
ממקור חם ואוהב שבטחו בו כל כך

"משפט יפה מה שהוא אמר. אני חושב שהוא  צדק....
בשלוש חלקים הראשונים שלו, וטעה ברביעי
"במה?" היא צעקה "שאני לא נעים?"
את קצת מאוד נעים...
אתה חושב?
לא יודע. אבל להגיד שיש בנאדם כל כך קצת נעים - ועוד עלייך, זה
שקר


היא נישקה אותו חזק חזק וטענה שהיא אוהבת אותו יותר מכל גבר
אחר... ושוב הפכה לשלו