במפלצי ליבי חושך ושררה
מים עכורים בסלסילות תחרה
אפלות הן עיני הגומעות בשקיקה
את מימי הישימון הצרורים בשתיקה

דלוחים הקירות סביב מפתן נשמתי
מתפתלים בריקוד, מסתלסלים לתוכי
כמו שושנת מחמדים אין בן תפנוקים
יגון עקלקל נשפך לצדדים

ואני שם, את כולך יונקת
ישנה חגיגה והיד משותקת
תלתל זורע מחלפה סבוכה
הזורמת בזלזלים של חמניה שטוחה

צימאון מחלחל בתנוכי אזני
למשמע קול אהובי השוכב בתל חי
בול עץ, נפתלין פגום
בכוכי השבח אוצר בלום

עגומים השמים, הרצפה אדומה
ידו צנחה כבדה ופרומה
נחלתי תבוסה, חרבי מאוסה
טבח רב, ערבה בוכייה.

מה אבקש ממפלצי לבי?
פכפוך הבורות, לו יהי, לו יהי.