ואת השארת מכתב קצר
לא היו בו מילים
רק שתיקות
לא יכולתי להוביל אותן
אל מקום, בו אוכל לעשות בהן כרצוני
בחוץ, הבוקר כמו נשאר מאתמול
לא ידעתי אם זה נכון או שזו רק הצהרה
הדברים היו מסודרים על השולחן
ספרים, מחברת ישנה
ומעל תמונה
את היית שם ילדה קטנה
ואני הייתי שם רק צל
אני זוכר שלא הבנתי
למה נפגשנו מאוחר
למה הזיכרון הזה, לא נמשך יותר שנים
באתי לראות אותך רוכבת על הסוס
עמדתי מעבר לגדר
השמיים מסביב
לא היו רק תפאורה
עישנתי וינסטון
ואת חייכת אלי, כמו ידעת את פשעי ואת מחילתך
כמה קל לחצות את החיים
בלי להשאיר דבר  ליד המקרה
ואת השארת מכתב קצר
לא היו בו מילים
רק זמן שהדהד
ולך רציתי להביא פרחים
את כמו ילדה קטנה
חייכת אלי מעבר לגדר
שהסוס לקח אותך
אל הצד השני של הרחבה
כמה מתוך זה עוד נזכור
כמה זמן זה יישאר איתנו
ובערב שחזרתי
שום דבר לא היה במקום
הבגדים, העיתונים
התיישבתי בסלון
מחכה שהסוס יעצור לך בצד
ואת תוכלי לראות את העשן
משם תמיד מגיעה הבשורה
ואני לא יודע אם זה נכון או הצהרה
מביט על האגרטל הריק
אולי ארד לקנות לך את הפרחים שאת אוהבת
ומחר שוב הבוקר, יראה קצת מוכר
הימים ישתנו, ממילא לא נותר לנו דבר
רציתי שתחזרי להיות ילדה קטנה
ואני אחזור להיות מי שהייתי אז
וככה הזיכרון ימשך איתנו עוד
גם שבתוכנו ירוץ משהו אחר
אולי הסוס יעצור בצד, ואותך הוא יחזיר בחזרה