הלילה, על הגג יעמדו האנטנות
עירומות ודקיקות כנכונות לאינוס
מעליהן ינקב בחושך בעל זבוב
ויטיל ביצת ירח כחולה, בשמי
קליפת התפוז.

כשדלעת תהפוך כרכרה ועכברי
מעבדה יגדלו רעמה, לכלוכית
בהינף של שרביט תהיה לבובה
נקייה ונסיך מעורטל יחדיר בה
עודף משגל עוד המלך עירום
ללמדה הליכות נימוסין על גבי
השולחן.


הדיסק נטען בדי.וי.די,
זה מה רצית? - הוא שואל
ואני מהנהנת  ובכל זאת משוררת,
רואה ומדמה איך הבשר הזקור מתוח
כאפידרמוס מעל לכיפת סלע חודר וננגח
עוד קצת בכוס.
גם אני משורר הוא אומר, וחושב
על ביאה בימות המשיח ועל ניקבת
השילוח, ורוטן שאין כאן בכלל
שום קו עלילה.

אחרי זיון טוב של משוררים, עם סיגרייה
בפה אני אומרת לו איך הסרט הזכיר לי
המלצות מערכת בבמה חדשה, הוא מסכים
וממשיך בשלי, בלי קשר ועם לקווי עלילה
וכשירות של משחק, הוא מסביר - המלצה
טובה של עורך, מביאה בהכרח את המשורר
לחשוף בבשר, וכך הוא מגלה יותר
משמכסה והקורא, קניבל נועץ בשיניו
ואוכל מלוא פה.

מסופקת אני מחייכת לגבר שלי
וחושבת אחרת גם אם דומה, למשל,
כמה חבל שלקוראים שלי, זה יותר
מוריד מאשר מעלה.