שכבתי במיטה שלי אחרי לילה ארוך וחסר שינה.
היא הייתה בזרעותי.
אהבתי אותה כמו שמעולם לא אהבתי אחת כמוהה.
החזקתי אותה קרוב אלי ככל שיכלתי.
ליטפתי אותה ברכות,
שיחקתי לה באוזניים.
אני זוכר את כל התקופות היפות.
היא הייתה בסביבה כל חיי, לא הערכתי אותה מספיק.
אני יודע שהיה לה עוד אחד לפני. אבל זה לא הפריע לי.
כשהייתה פצועה, אני טיפלתי בה.
כשהייתה כביכול זרוקה ולא מצאה את עצמה בעולם,
אני הרמתי אותה ולקחתי אותה אלי.

אני עדיין מלטף אותה.
אני עדיין שמח איתה.
אני עדיין מטפל בה.
אני עדיין מעריך אותה.
אני עדיין מחזיק אותה בלילות הקרים.
אני עדיין אוהב אותה.
אני אוהב את הבובה שלי.

את בובת הסנופי שלי...
שהייתי קטן קטן וקיבלתי מהבן של השכנים כשהלך לצבא...

סנופ, אני אוהב אותך!