|
כל הון שבעולם
הייתי נותן
כדי לשכוח אותך
לפנות דמותך
לאוורר חדרים.
לו רק לא יצקת
עצמך לתוכי
בטון מזוין
על לוח לבי.
הרי את אינך
וכבר לא אוהבת
אולי כבר תלכי
מה לך כאן ולי ?
בנשימה כבדה בין כרית לחלום
אבן קדומה לפתחך עוד תרבוץ
שותקת אליך
לעולם לא תדעי
אהבה.
כאהבתי. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.