זה העיצוב.
זה לתפוס את הרגע ולחיות. בפעם הראשונה כמו בפעם האחרונה. ממש
לפני שאתה מת אתה חושב ''מה אם?'' כאן בעצם הכול נגמר. לרוב
בלי תשובה, רק עם עוד שאלות וסוף.
סוף יכול להיות דבר נחמד. נחמד מדי.
הבחור ההוא היה יותר מדי נחמד אלי. כנראה בגלל הכסף שלי. בעצם
לא יכול להיות כי אין לי כסף.
בעצם כסף זה עניין של פרספקטיבה. מזווית הנכונה יש לך הרבה
ממנו, מזווית אחרת כבר אין.
זה מחזיר אותנו להתחלה.
זה לא לדאוג לגבי הכסף ולא לגבי הדרך אליו.
זה לדאוג איך החיים שלך ייראו בסופו של דבר.
עיצוב מינימליסטי קר ומנוכר או שתכניס איזה מוטיב עץ שיחמם את
האמת.
זה מצחיק איך אנחנו משכנעים את עצמנו שהשקר שלנו זה בעצם האמת
שלהם.
האמת האמיתית היא לעולם לא כנה. לפחות לא באמת.
אז זה אתה או אני. אם זה באמת משנה לך אני אקח את האחריות על
עצמי. ממילא אני מת מוות קליני.
מוות - מילה גדולה למשהו כל כך קטן וחולף. אתה חי חיים קטנים
ואז מת מוות קטן.
עוד ישכחו אותך ואתה עוד תזכור את המשפטים מהספר שקראת בטיסה.
זה לתפוס את החיים ולנשום.
זה העיצוב.