בעולם דבר כנצח, יקירה,
יש רק לסלע ונהר,
ואפילו הירח מעין נעלם.
אך כל רגע איתך- מלאך
יישאר בי לעולם.
את מיתרי ליבי אאסוף,
ובסרט אעטוף, ואגיש לך-
שתוכלי את שירי חייך לנגן.
ואת- תאמצי אותם אלייך
כדי לראות כמה עוד אתן.
וברגעים של נתק וחולשה,
מזיכרונות של אהבה תבני לך שביל,
שביל אשר יוביל-
אלי
ושקט, ורק השעון עוד ממשיך לספור.
דקה, שעה, יום ויומיים,
והנה- ברגע אחד או שניים
חלפו להם שנתיים.
ואנחנו עוד נמשיך לחלום.
התמונה - ינואר 2004.
F8, 1/15, M-x900
מעובד דיגיטלית בפוטושופ.
הטקסט - ינואר 2005.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|