ארבל הכרמלי / מהיום שהכרנו |
בחוף קסום שעל חולו השתרענו
ומולנו השתרע הים
בו גל רודף גל,
קול השחפים נישא בחלל
ו"קליק" האהבה עלינו סגר...
לא ידעתי נפשי.
באותו היום בו הכרנו
ובגופינו התמסרנו,
עת גל שיערך פיזרתי במשובה
ומלהט מבטך הוצתתי בתבערה,
לבבות הלמו בחוזקה
והתשוקה פרצה מגידרה...
לא ידעתי נפשי.
באותו היום בו הכרנו
ומיד הבנו שלאהבה גדולה נועדנו,
הוצתו הלבבות בזיק שנדלק,
רטטו הגופות כרטט הברק,
נשבעו הנפשות זה לזו בסערה
לרקום גורל משותף מחוטי אהבה...
ולא יודע נפשי.
26/03/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|