|
ממרומי עזריאלי
דמותך עצובה
נשקפת בעגמומיות
כואבת
בחלון הפונה
אל תוככי האיילון
ומבליע מכוניות
צבעוניות בפניך
שפתיך נעות
חרישית
הזמן הכי קר
נושק לעליית השחר. |
|
|
נשבר לי מבנים.
אם הייתי אני
שקוראת את מה
שאני כותבת,
הייתי שואלת את
עצמי אם אני
דו-מינית.
גמבה, שגילתה
כבר ממזמן שכולם
מסביבה
דו-מיניים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.