הסתכל לתוכי שוב.
מה אתה רואה?
עלים שנשרו משכבר,
חיוך אחד שנותר, ואני שאותי עוד אפשר
לשנות דעתי, להופכה לכל צד,
לטשטש עקבות של כתב היד,
ולאמר חרישית את שרציתי לשמוע,
את שרציתי לשמוע רק ממך.
מוצא חן בעיניך הרואות אותי?
מוצא חן ונשאר.
נשאר לגונן, הוא טוען.
לא כתם קטן, לא שביב של ספק,
רק צורך שלי לשוב ולהדחק
לפינה הזו שבין הסנטר לכתף.
ולישון שם. ולנוח.
להסתתר מעצמי.
אולי גם ממך...
מוצא חן ונשאר, אך נוסע בקרוב.
מבטיח להמשיך ולאהוב.
אין בי מילים להגדיר געגוע עמוק שאחוש.
חצי שלי נוסע ממני.
לא ממני, אלא בשבילו!
לאהוב אותו, ילדה טיפשה:
נוסע בשבילו ויחזור בשבילך.
תאמיני, ילדה טיפשה.
תני קצת קרדיט לאהובך. |