אילה אדלר / צפת |
תכול דלתותיה
זינחת רחובותיה
זוהי צפת.
פני הכל מועדות א-ל מושיע
בשמחת תקוותם הגוברת
בתפילה, לימוד ויגע
אמונת נפשם שוקקת.
מה יפה שקיעתך
א-ל מול קברי יקירייך
ומה ענוגה תחינתך
לשם שמיים.
במגע רגלי על מדרכותייך
בראותי את חורבנך המקודש
המהול בניצוץ מייחל א-ל רקיע - - -
תכולך, עירי -
כתכול נפשי.
את צפתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|