ארבל הכרמלי / מהות הנתינה |
אך כל עוד אני חי,
לך, להעניק הרשה לי,
לך, הזקוק לנחמתי,
אם בחיוך או הנהון ראשי
ואם במילה חמה או עשייתי (למענך).
אבקש עשות למענך ככל האפשר
כדי להקל על אתה הנזקק
ולא אחפש מאומה כתמורה,
אלא לתת חלקי להעלאת המורל
של לבך העצוב והעייף
ואובילך מאנחותייך שוב לחייך.
ובכך שלך אסייע,ולו גם במקצת-
לשווא לא אחייה כבר
ולא אשאל כמה זמן נותר (לי)
אם אוכל רק לתת... לתת... לתת...
2/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|