ריפוי בעיסוק.
קר כאן בלילות,
הקור חודר
כשהסתיו כבר לא בטוח
הווה נמרח לעבר,
אני כבר לא יודע.
ברגע שאני מדליק קטורת,
נהיה לי חם בלב
אבל הקור גדול
בקבוק פלסטיק חם,
שירים שמחים מדי
מציאות הזויה מדי
המציאות בעיני המתבונן
המתבונן זה אני
אני בעיני המתבונן
אני זה אני.
הסתיו כבר לא בטוח
הסתיו הוא עבר ועתיד
אני הווה.
אני שוחה בים של מחשבות
תודעה זאת רק מילה
רק ש...
אני כבר לא בטוח
שאני זה הווה
והווה זאת רק מילה.
נקודה בין שני מקומות
מקום שהוא זמן
ואתה ואני
ביניהם
ויש רק קור שנושב ממחשב
ואני זז כל הזמן
מתרחק יותר
אתה זה מושג
אתה כבר לא אדם
אני מאוהב באהבה
שמאוהבת בך
החום שיש בי מלאכותי
ונוצר במאמץ רב
קוץ בתחת
אני יושב עם קוץ בתחת
בחיים לא חשבתי שברגע שאתבלבל
אראה מציאות בהירה נורא
עד שאפחד.
אפחד להשתגע.
אני מתרחק ממך,
ואתה הופך למושג
אתה ליד הים
והים הופך למושג.
עצירות עצירות עצירות
כמה אפשר לשמור בבטן?!
לשחרר לשחרר לשחרר
מחשבות צריכות לצאת
מחשבות הן מילים
ומילים הן אויר
ויש לי בטן מלאה באויר
ולב מלא במחשבות
עצירות,
הכל תקוע, חסום במעי העיוור
צימוקים יעזרו?
חיבוקים יחממו?
סימני שאלה הם ציור
ציור הוא תנועה
ולי
יש חשק
לבלוע
הכל
ולשמור לי בבטן
פינה חמה
למציאות שקופצת
כמו דיסק שחוק
ששמעת יותר מדי
פעמים.