אורינה טמסות / בשחר העולה |
לאחר שכל הלילה אל הנייר נולדו שירים.
כשהירח מאיר הכוכב מנצנץ ויללת חתול
כל זאת מלווים את כתבתי.
בהרים הד הלילה עוד חבוי בם
אך עוד מעט יולד בוקר חדש,
ואור השמש ימיס את קרירותו.
אז העולם יחל מלכתו
ברעש המכונית,
בהליכת אדם.
בצחוק טהור של ילד
כך במחזור יומי,
דועכת השמש.
ועולה זרות החשכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|