מרינה וולפסון / אחת |
בין אלפי אנשים
מתהלכת אחת.
עם פנים עצובות
היא שוקעת בעצמה,
מבלי לשים לב,
שכולם מביטים בה,
היא מזמזמת לעצמה
שיר ערש ישן,
מנגינה עצובה
שלימדה אותה אימא.
כמו רוח רפאים
ללא רגשות
בין אלפי אנשים
מתהלכת אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|