הם הולכים ברחוב והם לא שמים לב,
שלמרות השכלול, הסוף מתקרב!
העולם מלא בחיים מדרדרים,
מתפתים, נשאבים והופכים למתים.
כשהרוחות מהלכות עם פלאפונים סלולריים,
מחשבים ניידים, מכשירים אינטלקטואלים...

מה קרה לספרים?, לאספני הבולים?
לאישים הגדולים?, למוחות החושבים?
ירוקים, מצלצלים, אחריהם כולם רודפים...
מתי זה התחיל? ואיך מסיימים?

שחיתות, רמאות, צביעות, התנשאות,
שחצנות ובוגדנות, כבר תואמים לאנושות!

רצח פוליטי, פיגועים בשטח,
הסברים ותרוצים מקובלים, כן בטח!
העולם משתולל, העולם מתבולל,
על מי ועל מה העולם מתאבל?
אינטרסנט באלגנט, חליפות ועניבות,
הרושם שקובע ולא הרגשות!

אנשי הבידור, העולם הגדול, זה דבר אידאלי
מנחים בטלויזיה שקובעים את האופנה,
שחקנים וזמרים קיטשיים כבר נהיו דבר בנאלי,
משכנעים נוער תמים לבחור בהם לאנשי השנה,
"בוא תצטרף!", משום מה זה כיף...

מה קרה לשירים הפשוטים והקלילים?
בגרסאות החדשות הם רק מראפרפים!
מה קרה לפואמות ובלדות עמוקות?
הן הפכו לבלונדניות שרוקדות...
ולמה הדברים היותר חשובים
תמיד ללא תשובה הם נשארים...
וברגע שהכי צריך להתאחד,
למה דווקא אז צריך להיפרד?

סיפור שהתחיל עם התחלה די אופטימית,
נגמר בכאב ובסוף פסימי...

"ילדה, עוד לא הבנת שפה רק אומרים
שקרים וסילופים, לפי הצרכים.
אז כדאי שתשתלבי ותתאימי למקום,
כי עם שירים כאלה- תגיעי לתהום!"