נצנח על יצוענו
כזוג יונים
ההומות חרש
בגני ורדים,
ונזכה באור הזריחה
הנפלאה של החיים.
שפתיים מרוחות
ודביק בלשונות;
הטעם- טעם האוהבים
באבדן החושים.
זה אתה שנתת שם לתשוקה
אתה, ממציא האהבה,
כן, במילותיך!-
האם זו מציאות חייך
או רק מילות שיריך?
האם זו אדוות ליטוף ידיך
ומגע השפתיים
או שזו המילה
שגרמה לאבדן החושים?
נשארתי תוהה!
20/10/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.