[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עינת אורגד
/
אחותי

אחותי, אחותי היא חברה טובה מאד של נדב. נדב הוא הבן של רינת,
שפעם היתה השכנה של אימא ואבא, כשאימא ואבא עוד היו במשפחה
אחת, אבל עכשיו הם בשתיים שונות, ובשתיהן יש ילדים וכלבים
וחדרים שונים לגמרי, כמה שאפשר לצפות משני דגמים מייצגים של
אותה רמה סוציו-אקונומית אומללה של מעמד הביניים הנאור.

אחותי היא חברה טובה מאוד של נדב, שכבר הסברתי מי הוא, והוא
אוהב אותה יותר. אני יודעת את זה כי נדב מרגיש, כמו הרבה אנשים
אחרים, שאפשר לדבר רק איתי.
אנשים אחרים מרגישים שהם יכולים לדבר רק איתי, מפני שאני קצת
פסיכית. אחרי שלושה אשפוזים כפויים אתה כנראה הופך להיות, עבור
האדם המצוי לפחות, הכתובת לכל המחשבות האפלות. אנשים חושבים
לעצמם - היא לא תחשוב שזה גרוע. היא עשתה מאסטר בכל הפרעה
גבולית לפני שהיא חצתה את גבול המחלקה הסגורה לנוער. אני בטח
אהיה ממש בסדר.
כמעט כמו בצורה שאנשים בדיאטה מרגישים טוב ליד אנשים שמנים.
אבל זה לא קורה לי, כי יש הפרעת אכילה שמאד סובלת ממני,
ופסיכיאטרית נוורוטית שמאוד סובלת ממנה. ייתכן שבגלל זה אני
דווקא נהנית. אבל זה סיפור אחר לגמרי.

נדב מאוד אוהב את אחותי, עוד מבית הספר היסודי, למרות שאימא
שלו, רינת, היא שכנה רק של אבא שלי עכשיו, והיא לא מחבבת את
אשתו החדשה שקוראים לה מרינה והיא עורכת דין שעוסקת לפרנסתה
בדיני עבודה. זה מבחינת המקצוע, כי מרינה מובטלת כבר שלוש
שנים, וזה קצת בגללי.

אחותי נאנסה פעם, כשהיא היתה ילדה מאוד מאוד קטנה. מאוד מאוד
קטנה זה שלוש עשרה, וזה שבר לה איזו עצם שם, שאולי תקרוס אם
אחותי תיכנס להריון, אבל אולי זה לא יקרה כי אחותי לסבית או
לפחות מחזיקה חברה קבועה בשם מאיה, שהיא בכלל מהשכבה שלי בבית
ספר. מה שאחותי לא יודעת ואני כן, זה מי אנס אותה. זה היה חושך
והיא היתה בדרך מחזרה למופע מחול שהיא השתתפה בו או עמדה
להשתתף לפני העצם ההיא. אני יודעת מי אנס אותה כי נדב סיפר לי,
ונדב לא שקרן, כל הדברים האחרים כן אבל לא שקרן. אני יודעת כי
הוא זה שגילה לי מה גברים אוהבים באמת, והוא צדק בכל מילה.

למזלי, נדב לא טרח להדגים כך שאני עדיין יכולה לרקוד, אבל אני
לא רוקדת כי יש לי הפרעת אישיות גבולית וקשה לי להתמודד עם
אורות חזקים. זה עושה לי טיקים. פעם לכלב של השכנה מהצד השני,
לא רינת, היו טיקים, או זה מה שאמרו כשלקחו אותו לווטרינר שרשם
לו משהו דומה לפרוזאק רק מיועד לסוסים, כי אתם מבינים, פרוזאק
זה עדיין לא הלחם של מעמד הביניים. זה יותר הדבר הבא, ועם
דברים עתידיים אני בכלל לא יכולה להתמודד. זה כי יש לי הפרעת
אישיות כפייתית, וזה לא קשור לאחותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה שמאשר את
הסלוגנים הוא
איש טוב לב,
נדיב וישר
ומשכמו ומעלה,
אין כמותו תם
וחביב בכל הארץ,
ואך אהבה בליבו
כלפי כל ברואי
עולם



זוזו לסטרי,
סלוגניסט
אופטימיסט


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/05 8:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עינת אורגד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה