|
אני הילדה של חורף שנת 97
לא נולדתי אז
לא גדלתי בשנה
גדלתי בעשור.
כמה סמלי
הפעם היחידה בה באמת היה חורף
סוער ומושלג בביתי.
חיוך מתכתי של אחות רחמנית
חיוך דומע של ילדה תמימה
עד אז.
אז נזרעו בי ראשוני הכאבים
ערוגות מילים החלו לנבוט
אט אט
נחרזו השורות
לצד רסיסי השתיקות.
הבטחתם מרפא
לכאב של גופי
לא אמרתם מילה
על כאב בדידות נפשי
ומאז
שדות שלמים נחרשים בי
לילה ויום
יום ולילה. |
|
|
לא יעזור בית
דין!
פיצה מטר אוכלת
את ביג מאמא
לארוחת בוקר!
אין מה להשוות
אפילו, אז אל
תנסו!
יק טיבטי, אוכל
ארוחת בוקר
ומפלרטט עם
אלפקה, בפגישה
השבועית בשומריי
משקל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.