|
אחרוז כשרשרת מילים
אחפש אותיות כשבילים
אותיר לילותיי מאחור
לנצח אכתוב כדי לזכור
עת שחר יתגנב אל חדרי בלאט
ימצאני גוחנת על דפיי
ועיניי אינן רואות מה לפניהן מונח
סוקרות הן שוב זיכרונותיי
את התום הזולג מענפי הברושים
זימרת אהבים מתנגנת
ומעוף הציפור קנאה בי מלהיט
הלא כנפיי שוב הרוח משברת
את כובד העבר אניח על כתפיי
אשא העול כמו הייתי מטוטלת
ואבער עד בלי תום
אחיה מהחום
זיכרונותיי כאש בוערת. |
|
|
הו פינקי, אני
אותך מעריץ
הואל בטובך מעט
כריזמה להשפריץ
מי יתנני
פרופסור ירמי בן
יהודה
שראה הילתך, ולו
בשגגה
מי יתנני גרביך,
או קצה מעילך
מי יתנני טמפון
בכוס אחותך
פינקי, הו
פינקי, חרוט
בהסטוריה
מקווה שהבהרתי
לך מהי
"אירוניה"
זוזו לסטרי,
פילולוג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.