|
וכשהמיתרים נרעדים
הם מתקרבים מעט
זה לזה
נתונים לרוח הנושבת
צמרמורת בגוום
מבקשים הם נחמה
מן הבדידות
כשהמיתרים נרעדים
הם נושכים את שפתם
מקבלים את הכאב
בגבורה
ומוצאים נחמה מועטה
במנגינה הפועמת
בם
שואבים חמימות זה מזה
מגלים כוחות גדולים בהרבה
צלקות הכאב מגלידות לאיטן
ונושאות מנגינה בתוכן. |
|
|
-אבאש'ך ערומקו!
נכון? תמסור לו
ד"ש! כמה זמן לא
ראיתי אותו!
-סליחה, אני
מכיר אותך
מאיפושהו?
-מאוסם! אני
התינוק של
הבמבה, הייתי עם
אבא שלך בסדיר.
אפרוח ורוד מציג
את אחד המקרים
היותר הזויים
בהם יצא לו
להיתקל השנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.