סול גלמן / כתוב בעיפרון על הקיר |
אני עדיין יכולה לעצום את עיניי ולראות אותך אהובי
אפילו במלים האלה שאני כותבת, עכשיו אני לא בטוחה
כבר אין לי מקלט מפני מה שאני אומרת לך.
כל מילה מלווה אצלי בספקות
המון פערים שאי אפשר לכסות.
זה כמעט תמיד אותו הזכרון,
אותן המחשבות העקומות ומעוותות.
אתה עדיין עולה במחשבות שלי
כמו עשן של נר שנשרף כבר בתוך האש
נר עם שלהבת אדומה בוהקת
שפעם, עד לפני זמן ממש קצר
עוד בערה אצלנו מבפנים.
לאיתמר
(נכתב ב16.5)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|