אני אתן למילים לצאת מעצמן
חלילה לא אאיץ, אלא אתן את כל הזמן
כי אומרים שהן באות בדרך כלל מתוך כאב
לכן איני צריכה אף לא דחיפה קלה כדי שיישפכו לי מהלב
הן כבר עומדות מסודרות שם על הסף
ממתינות רק לעפרון שיבוא כבר ויסחף
ויסדר אותן אחת אחת לפי הסדר על פני דף
כמו שעשה גם בעבר עם כל השאר שכבר אסף
אך משום מה רק אותן הוא עוד מפקיר
מתעלם מזעקותיהן כאילו היו הן רק אוויר
והן לא מבינות מדוע הן עוד נשארות בפנים
מנסחות עצמן מחדש כדי לנסות ולהתאים
חושבות שזה מה שנחוץ
כדי לראות סוף סוף את החוץ
אך מה שלא ניסו, זה לא עזר
כל ניסיון התגלה כמיותר
כנראה הן עומדות בפני מחסום
מחסום יוצרים דומני שקוראים לזה כיום...