מונה גולד / מלווה אותי בשירים |
כמו הייינו בגנים הכי יפים,
מטביע בי מילים
כעומק אגמים עמוקים,
בוקר, בוקר שרה לי ציפור חדשה
ובערבים, חרש, איינק מצופך.
אתה כותב לי שירים חדשים
ואצלי אין מעצורים-
בשיריי יש פרחים;
אין הרבה אנשים,
בכל שורה את החיוך תמצא.
אני מעדיפה דקות קטנות
על פני שנות חלום ארוכות,
אוהבת אותך שאותי מלטף,
מכבדת נר דולק בחדר עמום
ופרח שגדל בנוף טרשי.
לי המלאכים טוו מלבושי מכאובים
זה מכבר השנים
כמו המשוררים
המאוהבים במילים...
20/10/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|