שוב
אתה אומר את אותן מילים יפות
שובר את השקט
מחייך והולך מכאן
שוב
אני שומעת אותך קורא בשמי
כאילו מלאך מהשמיים
נכנס לעולמי
כאילו לא עברו שנים
כאילו אין על הפנים
קמטים של אהבות זרות
ואכזבות מיותרות
שוב
תשטוף דמעה בודדה את הפנים
וגשם ישטוף את הפחד
ורוח תעיף את הצער.
שוב
אלך לבד ברחובות הקרים
אביט לשמיים
ואחלום
על זמנים יותר טובים
שוב אהיה כמו נר שנמס לו לאט
בין זרועותיך
שוב החיים המוזרים האלה
יביאו אותי אליך
וכמו אז
בין ארבע קירות
הכל יהיה מושלם
עד שמישהו פתאום
ידליק שוב את האורות.


(לאחד שאוהב,
מי ייתן ונראה סוף סוף את האור.)