ראיתי אותך בשיעור תנך
את נראית לי רחוקה כל כך
נהינתי להסתכל על זה מרחוק
פינטזתי עליך רק בצחוק
הפנטזיה היתה מושלמת
לא תיארתי לעצמי, שאלי תתקרבי
ואז פתאום בהפסקה פנית אלי בשאלה
משאלה אחת זה הפך לשיחה
אני הרגשתי, שאיתי את מתחילה
אבל למה אני כזה מתוסבך?
למה לא יכולתי אלייך להיפתח?
למה אני ישר חושב בהיגיון?
לאן נעלם כל הביטחון?
הצעת לי את המספר. כמו אידיוט לא לקחתי
בטענה מפגרת, שאני אחר כך אצטער, ששכחתי.
הייתי מבחוץ נורא נימוסי
אבל מבפנים בערתי כולי
את שברת את חוקי המשחק
החוק, הוא שאני תמיד אמור להסתכל ממרחק
את פוצצת לי את הבועה, חדרת לי פנימה לממלכה
את אילצת אותי לברוח. עכשיו אני מצטער,
הייתי עכשיו אלייך מתקשר
מוסר ההסכל גבירותי ורבותי: לבנות אסור להתקרב אליי.
אני כמו תוכי קטן ונוירוטי מכל בחורה, שמתקרבת
אני חוטף התקף פסיכוטי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.