תגיד... העולם, הוא המשחק שלך? אתה באמת בראת אותו, את השמיים
והארץ, הצומח והחי? למה בעצם בראת אותו? תגיד... מה עם חברים,
היו לך?
ומה שיש היום, המציאות, היא עדיין חלק מהמשחק שלך? או שאולי
איבדת שליטה על האנשים שיצרת, אולי הם יותר מדי אנשים בבית אחד
וקשה לך לדאוג לכולם בבת אחת, כך שכל אחד עושה כרצונו. זה כיף
למשוך בחוטים, אבל.. מה קורה אם מושכים חזק מדי? החוטים
נקרעים? והבובות חיות ללא בעלים? אם יכולת לבטל או למחוק את
הרוע בעולם, היית עושה את זה? או שמא היית מוחק את כל העולם,
ומתחיל משחק חדש.
תגיד... לפני שנולדתי, אתה באמת בחרת איך אראה? איך יהיה האופי
שלי? ועכשיו, אתה עדיין בוחר בשבילי מה לעשות, מה לאהוב? האם
אני חלק מהמשחק שלך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.