|
נעמדת מול מראה
מתבוננת בתוך תוכי
כולי נפרשת עירומה
כבר יודעת מה מר גורלי.
מתמודדת עם האמת
שניצבת מולי בכוח
ואז שוב טועה
מתעלמת מדרך המוח.
ושוב נעמדת מול מראה
אותן עיניים מביטות בי
הן היחידות שיודעות את הכל
הן שאוכלות אותי מבפנים. |
|
|
מאיפה הייתי
אמור לדעת
שהזקנה ההיא לא
רצתה לחצות את
הכביש? היא עמדה
על שפת המדרכה!
אחד, רגע לפני
שגילה שלא כל
זקנה שעומדת על
שפת המדרכה רוצה
לעבור את הכביש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.