|
אור עטור בניצוצות
משתקף על מי הים הכחולים
ואני, אני על החול הרך שוכבת
את עיני עוצמת ונזכרת
חיבוק עוטף ומלטף
ונשימה שעל עורפי ברכות מכה
רגליים מלופפות אחת בשניה
כן, כך אני זוכרת אותי ואותך...
הירח למעלה מספר סיפורים
והאור שמתלווה אליו נוגע
כי אני ואתה שכבנו מחובקים
תחת אור הירח
הבוקר עלה וידי בידך
הגלים מתנפצים על החוף
איזה זיכרון, זה בטוח לא חלום
או שמא זה לא נכון? |
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.