|
בא לי לבכות
ככה בלי סיבה
רוצה לצרוח
קחו אותי מכאן
רוצה לברוח
לכוכב אחר
מסתגרת בתוך עצמי
ככה ללא מוצא
לא מוצאת את המפה
לא רואה את הגבעות
וגם לא את השבילים
שיובלו אותי לאור
לא רוצה לבכות
נמאס לי להיות תקועה במקום
לא זזה לשומקום
נטושה על אי בודד
שמוגן בקירות בלתי נראים
אף אחד לא רואה אותם
אבל ממילא להם לא אכפת
עולם שטחי ולא אמיתי
עולם שאני טובעת בתוכו
עולם שאני נשברת בו
השמש שכחה לחמם אותי
ובמקום היא רק שורפת אותי
הירח שכח להאיר לי
ובמקום הוא רק מערפל את מוחי
כבר מזמן שכחתי מה זה
תקווה |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.