לפעמים כשבחוץ צלילי דממה
אז בתוככי הנשמה, שם אין שקט, שם מתחוללת מלחמה
מלחמת הישרדות
מצד אחד עתיד בפתח
מצד שני פצעי ילדות
ובכל יום שעובר העולם הופך חיוור
הצבעים כבר דהויים והלחץ גובר
ובמלחמה הזאת לא אנצח
כי אין בה טוב ואין בה רוע
יש רק אותי ואת הלב שבסוף ישפוך מנוע
וכשאופטימיות  של ילד נראית לי סרט זר
מבין שילד כבר לא אהיה
עוד רגע מבוגר
וכמו כל אדם עניין של זמן וזה נגמר
והכל פה יישאר
ישכחו אותי מהר
וברגע שזה יקרה אז תבוא סופה סוערת
יסגרו דלתות חיי
זמן החלפת משמרת
ואז יגיע תורו של אדם אחר
לחיות חיים שלמים ובסוף להישבר...