|
אז נשים בוכות, מה רע בדמעות?
מה רע בשחרורו של הכאב?
האם כל דבר שאין אתה עושה כל כך איום, מזוויע ונורא?
האם מייד כשתדע תחסוך מעצמך דמעה?
או שמה אתה, החסון שבגברים תשבר לרגל הודעתי הצנועה?
וגם לקול תינוק קטנטן שמבשר את בואו לעולם
הלא ישבר בתוכך משהו קטן מאושר?
ואולי לבך הינו שילוב של קרח ופלדה?
ואם אני אישה ואני דומעת, למרות שבאמת קצת פחות
למה זה אומר שאני פגיעה?
אני איני בוכה כי לא קיים בי הצורך
בזמן שאתם לא בוכים כי זה לא אמור להיות.
וכשהמוות יבוא וידפוק על דלתכם
האם באמת לא תרטיבו כריתכם כי עוד קרוב אליכם אבד?
אוותר מעכשיו על הכל אם תבטיחו רק דבר אחד-
אל תנסו להביננו או לשנות את מה שקיים כי עליכם להבין רק דבר
אחד:
גם נשים לא מבינות את עצמן. |
|
|
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.