אם הייתי רק יודע
שזו הפעם האחרונה שבך נוגע,
הייתי מחבקך ביתר חוזקה
ובוחר באקט שלא יישכח במהרה.
אם הייתי רק מנחש
שלא אראה עוד את דלתך,
הייתי מצטייד בתמונתך
לימים שעמי עוד זכרונך.
אם הייתי לוקח בחשבון
שיותר ממך לא אשמע קול,
הייתי מקליט ממבחר מילותייך
ולכל מילה מחבר שיר עלייך.
אז אולי במחשבה שניה,
בשילוב עם התבונה,
נשתמש בזכות ההזדמנות השנייה
ונצליח באהבתנו שתהא כשורה?
וגם אם זו רק אשלייה
נוכל לעשות את הפרידה ליפה
בלי לומר מילות סליחה-
פשוט לשחזר מעשיי האהבה
ולתייק זכרונות הכי מתוקים
שלא יישכחו בחיים!
28/02/02 © |
