להיות סיפור קצר זה בכלל לא קל. רוב הזמן אתה זרוק באיזה מקום
ואף אחד לא קורא אותך. אני עוד במצב יחסית טוב, כי אני נמצא
באתר אינטרנט, וקוראים אותי די הרבה. אבל יש סיפורים שנכתבו
באמצע שיעור משעמם בבית ספר בתוך איזו מחברת, ובסוף שנת
הלימודים הם נשכחו בתוך ארון או מגירה, מוקפים בסיכומי שיעור
וציורים של המורה. על סיפורים כאלה אני ממש מרחם.
יש כל מיני סוגים של סיפורים קצרים. אני לא רוצה להתרברב, אבל
אני מחשיב את עצמי לסיפור מהסוג הכי משובח. מי שכתב אותי כל כך
התלהב ממני. הוא כתב הרבה סיפורים אבל אני הסיפור הכי טוב שיצא
לו. בזמן שהוא כתב אותי אני הצצתי אליו מתוך המחשב וראיתי אותו
שקוע בתוך המקלדת עם חיוך על פניו, כאילו הוא ידע שהולך לצאת
לו סיפור מוצלח שכמוני. מידי פעם הוא נעצר וקרא אותי. לפעמים
תיקן שגיאות כתיב. היה גם איזה רגע שהוא הפסיק להקליד ולקח
שלוק מבקבוק קולה. בחור חביב. יודע להקליד די מהר. אני מחבב
אותו.
אחרי שהוא גמר לכתוב אותי הוא שמר את הקובץ וקרא אותי מהתחלה
עד הסוף. ראיתי את פניו המאושרות וגם אני הייתי מאושר. הוא
הדליק סיגריה והחיוך לא עזב את פרצופו גם כשעשן יצא מפיו. לאחר
כמה דקות הוא התחבר לאינטרנט והכניס אותי לפורומים, שלח אותי
לחבריו בדואר אלקטרוני, ופחות או יותר עשה הכל כדי שיקראו אותי
כמה שיותר אנשים. זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לסיפור קצר.
להיות מופץ ולהקרא. האינטרנט הוא מקום מגורים נפלא לסיפור. אני
חייב את חיי לאיש שכתב אותי. שתי לחיצות על העכבר והייתי
היסטוריה. בכל אופן אני רוצה להודות עכשיו לך, הקורא. בלעדיך
חיי היו משעממים כחייו של סיפור שנכתב למגירה. אני חושב שאני
הסיפור היחיד שמעז להחשף ככה בלי בושה ולספר לך על החיים. כל
הסיפורים שאני מכיר מתביישים ומתחבאים מאחורי האדם שכתב אותם,
אבל אני שם את הקלפים על השולחן ומגלה לך את האמת. אני סיפור
קצר עם אישיות משל עצמי, והאיש שכתב אותי, מוכשר ככל שיהיה,
הוא לא העיקר כאן. אמנם הוא זה שנתן לי חיים, אך אני זה מה
שחשוב. הרי כולם זוכרים את אלברט איינשטיין, אך מי יכול לומר
שהוא זוכר את הוריו, שנתנו לו חיים. מלבד זאת, לי יש פוטנציאל
לחיות חיי נצח, בעוד האיש שכתב אותי ימות במוקדם או במאוחר.
בסוף שלי ישנה בקשה ממך, הקורא הטוב. לא בקשה גדולה מידי. אני
מבקש ממך לאפשר לי להמשיך להתקיים. עזור לי לחיות חיי נצח. תן
לחבריך לקרוא אותי, עשה ממני עותק. בכל פעם שקוראים אותי אני
מתמלא באושר.
אני מקווה שנהנת כי אני בהחלט נהניתי.