המשכתי להסתכל אל מחוץ לדלת.
היא התקרבה אל הדלת, התפשטה בכניסה אל החדר, ושאלה :
"רעב?"
הנהנתי בראשי לחיוב.
"ספגטי וכדורי בשר?"
חייכתי והנהנתי שוב.
הישבן המושלם התרחק לו ביחד איתה, כנראה אל המטבח, ותוך מס'
דקות הגיעו ריחות הבישולים גם לחדר השינה.
עצמתי את עיניי כדי לנסות ולדמיין את הספגטי.
הבטן קרקרה לה מרעב, ושלחתי לשון כדי ללקק את מעט הריר שנזל על
לחיי בגלל הריח המגרה והמושלם כל-כך של הספגטי.
פתחתי את עיניי כששמעתי אותה מתקרבת.
עירומה, עם מגש ועליו צלחת, כוס ובקבוק מיץ אשכוליות, היא
התקרבה אל המיטה.
המגש הונח על המיטה לצידי.
היא העלתה את תחתוניי חזרה כך שיכסו את מבושיי, והתיישבה מעליי
כך שמפשעתה היתה מעל התחתונים.
היא מזגה מיץ אשכוליות לכוס עד שהיתה כמעט מלאה ושמה את הכוס
על חזי.
את צלחת הספגטי שמה על בטני והחלה לאכול עם הידיים.
חומה של הצלחת הציק לי אך הריחות פיצו על הכאב.
הזזתי את בטני מעט כדי שתתייחס גם אליי ותאכיל אותי, והיא נעצה
בעיני מבט נוקב.
היא הכניסה את אצבעותיה המלוכלכות ברוטב אל פי וכשמצצתי מהן את
הרוטב, צחקה והחלה להניע את אגנה קדימה ואחורה.
אחרי חצי דקה גמרתי, ויעלי הוציאה את ידה מפי.
היא סטרה לי בחוזקה והחלה לשפוך מיץ אשכוליות ישירות מהבקבוק
לתוך פי.
כשלא יכולתי יותר לשתות, המיץ החל להישפך אל צווארי ואל המיטה
עד שהבקבוק התרוקן.
היא זרקה על הרצפה את הבקבוק הריק, ושמה על המגש את הכוס ואת
הצלחת עם שאריות הספגטי.
היא קמה מהמיטה, הסתכלה עליי, אמרה "רע, פשוט רע" ויצאה
מהחדר.
ליקקתי את שפתיי משאריות הרוטב ומיץ האשכוליות , ושמעתי את
פעמון הדירה מצלצל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.