לברוח מפה, לברוח מפה. אני כנראה אברח מפה אם אהיה אמיץ מספיק.
לא השארתם ברירה. כמה אפשר לצעוק עליכם? לבכות לכם? להטיף?
לסנגר? לחשוף? ואין קול, לא לדבר על עונה. רחל היהירה כעסה על
הידיים שמיששו כל דף. אבל איך ייתכן לדבר בשפה שאיש לא מבין
ואיש לא מקשיב לה?
לא זו שירה בעיניי. לא זו אמנות טקסטואלית בעיניי. גייסתי את
כולי לפרויקט הזה, מוחי, לבי, חלציי. הייתי יכול לבחור בדרך
הקלה, לצייר דימויים רגשיים הפוגעים בגירוי המיידי, הייתי יכול
לדבר בגוף שני נקבה יחיד, להכניס מילים כמו תשוקה, מוות, שלא
לדבר על על מין, סמים ופוקטול.
יש בינינו קצר בתקשורת, הייתי יכול להאשים רק אתכם, אבל גם אני
לא חף מפשע.
כפי שאתם לא מבינים או לא מתיימרים להבין, גם אני איני מבין
אתכם, זו אשמתי. הושליתי, הולכתי שולל, חשבתי שאני יכול להבין
את העולם שלכם, לחיות בו, כל כללי ההיגיון שלכם, שמדמים להתעסק
אך ורק בלוגיקה בסיסית של פסיכומטרי ובכלל לא ברציונליזציה.
אוכל לומר שמעולם לא כתבתי בדף הזה שקרים, כל מה שניסיתי הוא
להביא אותי, זו הייתה עבודת מחקר רצינית וכלל לא פשוטה, שעלתה
בלילות, בחלומות. הניסיון היחיד להבין את הקשר שלי עם העולם
סביבי, הדומם, הצומח, החי, המדבר והבלתי מובן.
אבל כולנו כלבים, מזילים ריר לצליל פעמון, מקשרים למזון. לא
יוצרים גירויים חדשים. לא אשקר, היו מטאפורות, דימויים
וטכניקות. אבל האם אתם לא משתמשים בהם בדיבורכם היומיומי? לומר
על אדם שהוא נעל הוא מטאפורה לא פחות מבריקה, והיה לה יוצר
ראשון. הדבר היחידי שמונע בעדי הוא ההסכם, לא חתמתי אתכם על
שום דבר ולא התחייבתם
לכלום.
השאלה היחידה שעולה בי האם יש מקום לשירה, ובכלל לאמנות קצת
יותר מורכבת? השירה כפי שהכרנו אותה אינה, השירה צריכה להיות
על דלתות שירותים, כפי שביקש פנחס שדה, השירה טוב לה להיות על
אוטובוסים, להחליף את שלטי החוצות הוויזואלים המשדלים. מהעבר
השני עדיף להחזיר את השירה ליחידים, למכתבי האוהבים, גם
באי-מייל. אפילו למכתבי הנאצה. מחאה נגד החברה בכללותה דומה
לניסיון להשפיע על האל במקלות. אין מקום למחאות פומביות, המחאה
האמיתית, השינוי האמיתי יכול להיווצר רק ע"י אפקט הדומינו,
יחידים משפיעים על יחידים, רק מתוך שמועות שיש דבר אחר, כולנו
מרגישים שזה לא סתם, רק מתוך זה נוכל להבין. רק מתוך זה נבטל
את קצרי התקשורת.
אני כנראה אברח מפה. חפשו אותי בדלתות שירותים, ספסלים
ציבוריים, קירות הבתים, ואם ירצה הבלתי מובן בשלטי חוצות. |
