קוֹמָה רְבִיעִית מִתַּחַת לַגַּג
דִּירָה רֵיקָה שׁוֹתֶקֶת
הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בָּהּ נִזְרְקוּ הַחוּצָה
יַחַד עִם הַדַּיָּרִים
טֻאְטְאוּ מֵעֵבֶר לַמִּרְפָּסוֹת אֶל חֲדַר-הַמַּדְרֵגוֹת
אֲבָל יֵשׁ אֵיזֶה הֵד שֶׁתָּלוּי בָּאֲוִיר
כַּמָּה סְפָרִים בְּרוּסִית בַּפִּנָּה וְקֻפְסַת סִיגַרְיוֹת
רֵיקָה
עַל הַשַּׁיִשׁ בַּמִּטְבָּח.
בַּחֶדֶר הַקָּטָן עַל הָרִצְפָּה
מִקְלֶדֶת לְמִש-ְחֲקֵי-מַחְשֵׁב שֶׁל הַיֶּלֶד
פְּצוּעָה וְנֶאֱנַחַת
אַבָּא קָנָה כְּשֶׁלְּאַבָּא הָיְתָה עֲבוֹדָה
הַקִּירוֹת חִוְּרִים בִּבְדִידוּתָם
לְלֹא תְּמוּנָה
אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ פִּתְאוֹם.
דן ספרי
                                                         
©