[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מודה על שפקחת עבורי,
עין עצומה למחצה,
ולו לכדי טלטול רגעי
של כל חושיי,
לכדי הצצה,
קשה לו לאדם, אתה יודע,
להביט בעצמו, לאורך זמן,
בפרצוף,
האמונה הרווחת היא
שנשחה לנו הלאה,
ונותיר את החרא לצוף,
רק שכולנו נשטפים ביחד,
לחיק אוקיינוס משומש
של איוולת ובילבול,
כשפעם, למצער, אנחנו העכבר,
ופעם, למצער, אנחנו החתול.

הו, מה עצום הוא התיסכול,
כמה דם זועק מן הרחובות,
וכל שנותר לו, לליצן,
להרכין ראשו, ולקוות,
להתפנק, כמו מכורח,
בהלם ושחיקה,
עד שלא נותר דבר,
פרט לקהות-חושים ומועקה.

גיבורים, כמו ברברים,
הם עניין די יחסי,
ואני מודה כי אכן עצמתי עין,
האדישות מחלחלת כמו רעל ארסי,
זה קורה כשההלם עובר את
שיא הגירוי,
המציאות הופכת לשמש,
ומי שמביט בה ממושכות,
אין לו סיכוי,
הגרוטסקי הופך בנאלי,
עד שזה כמעט מצחיק,
ושלא תחשוב שאני מתרץ פה, קוטזי,
אינני מנסה להצדיק.

שהרי עברינו, תפארתנו,
מדבר גבוהה גבוהה,
וההווה, נעבך, לא-עלינו,
רגליו עמוק בבור צואה,
והכל למען העתיד,
כמו נחיה פה לתמיד,
מכונסים בפחד, כולם ביחד,
שמאל ימין, ימין ושמאל,
הברברים תמיד אורבים בפתח,
מי הברברים?
תלוי את מי תבחר לשאול.

תשאל אותי? איני יודע,
הדם נשפך, באין שומע,
לאן שלא תביט,
תראה מישהו חמוש בצדק,
ובאקדח טעון נקם,
גורר אחריו את מתיו,
שבלתי אפשרי להשתיקם,
זה לא סתם ג'ונגל פה,
אסור לשכוח,
זהו הג'ונגל הכי נחשק,
אבות אכלו בוסר,
ולבנים אין שיניים ואין כוח,
אין להם כלום חוץ מאגו ענק.

זו ונדטה, שלא מתה,
זו אדמת קודש חרוכה,
זהו קטע בלי פואנטה,
חסר חמלה או מנוחה,
ורציתי רק להודות לך, קוטזי,
מלב הג'ונגל, מקרב-לב,
ולו על שהזכרת לי
עד כמה הרסני הפחד,
ועד כמה זה כואב.




לג'וזף קוטזי, בהשראת "מחכים לברברים"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.

אם את רוצה את
יכולה לנסוע
בקיץ לצ'רנוביל,
סרטן כבר יש לך.














מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן"


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/3/05 10:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי גרופר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה