הוא ישב בחדרו בין ארבע קירות, מול דלת מעץ עליה היה שלט עשוי
גם הוא מעץ. בשלט היה כתוב בכתב מסוגנן המעיד על תכנון מוקדם.
השלט לא נראה שונה משאר שלטי העץ אך שילוב כתב היד ההחלטי על
גבי העץ הקשה שיווה לשלט מראה ייחודי. הוא כבר התרגל לנוכחות
השלט על דלת חדרו אף שלא הבין את פשר הכתוב בשלט ויתרה מזו מי
כתב את שעל השלט. הוא יצא את ביתו כמידי כל יום ג' בשעה זו
ומיהר אל האולם. משלוח גדול היה אמור להגיע אליו היום ולכן
צעדיו היו נמהרים והיה ברור למדי כי מוחו טרוד עד מאוד. כשהגיע
אל האולם בישרו לו שמשלוח גדול הגיע והוא נמצא במשרדו. באחת
השיל את הנמהרות שאחזה בו קודם הגיעו לאולם, הוא פתח את דלת
משרדו וסגר אותה מייד אחריו. הגיף את כל התריסים והוילונות ורק
אז נתן מבט לראשונה במשלוח גדול. משלוח גדול, כשמו כן הוא, היה
גדול ממדים, הוא התנשא לגובה של 2.47 מטרים והיה בנוי כולו
שרירים שרירים. משלוח גדול פנה אליו בקול בס עמוק. ברור היה
לכל שזהו לא קולו האמיתי אלא קול שאימץ לעצמו כחלק מתדמית ועל
מנת שיתאים לממדי גופו ולמראהו: "בוקר טוב לך מר בנד".
מר בנד שזה עתה סיים את פשיטת מעילו הרהר כיצד נשמע קולו
האמיתי של משלוח גדול אך בטרם נסתיימה מחשבה זו מלחלוף בראשו
נזכר מר בנד מה קרה לאחרון ששאל שאלה מסוג זו את משלוח גדול
הענק והוא החליט לשמור לעצמו את הרהוריו. "בוקר טוב גם לך מר
גדול" ענה מר בנד. "אתה יכול לקרוא לי משלוח" העיר משלוח גדול.
"ובכן משלוח, לצערי אני יכול לנחש מה מטרת ביקורך במשרדי
הצנוע" התריס מר בנד בתקווה ליצור תגובה בפניו של משלוח גדול
שתסגיר את מטרת ביקורו או לפחות את טיב ביקורו. "לנחש כל אחד
יכול! אך רק מעטים יכולים לדעת כי בדרך בה בחרו לא יצטרכו לנחש
עוד" מר בנד ניסה לפענח את דברי משלוח גדול אך העלה חרס בידו.
משלוח גדול המשיך ואמר: "אך אני מניח כי אין משמעת לדברי אלו
בעיניך ולכן אגש ישר ולעניין- התקבלו הוראות חדשות מההנהגה"
הוא הוציא מכיס פנימי במעילו, שעדיין היה עליו, מעטפה חתומה
והניח אותה על שולחן משרדו של מר בנד. "הכל נמצא במעטפה" הוסיף
משלוח גדול "עלייך למלא בקפידה אחר ההוראות החדשות. כמו כן
נתבקשתי למסור כי זוהי הפעם האחרונה שיהיה לך קשר עם מר ברני.
אל לך לחפש אותו, אם תבדוק במשרדו תיווכח לדעת כי מר ברני
העתיק את מקום הימצאו ואיש אינו יודע היכן הוא. כולי תקווה
שנעבור את המצב הקשה שפוקד את ההנהגה ואומר לך גם שמר ברני
ממליץ גם לך להוריד פרופיל" ועם סיום דבריו יצא את משרדו של מר
בנד יצא את האולם ונבלע בין המון האנשים והחנויות שברחוב. מר
בנד פתח את המעטפה שהשאיר משלוח גדול על שולחנו. המעטפה הייתה
חמימה במקצת ומר בנד הסיק מכך שמשלוח גדול שמר את המעטפה
במעילו בכיס פנימי קרוב לבית שחיו וכמו כן שעבר דרך ארוכה קודם
שהגיע למשרדו שכן הרגיש במעטפה רטיבות במידה קטנה. במכתב
שבמעטפה היה כתוב, בכתב נקי וברור, עם רווחים שווים בין שורה
לשורה ועם רווח אצבע בין מילה למילה: 1 נקניק מעושן  2 חלב 3%
3 קוטג' 4%  4 מרגרינה לבישול  5 עגבניות  6 שקיות שוקו. מר
בנד ניסה להבין האם הספרות 1, 2, 3, 4, 5, 6 הנן ספרות
סידוריות או שמא הן ספרות המייצגות את כמות הפריטים שיש לרכוש
מכל מוצר שהופיע ברשימה אך דבר אחד היה לו ברור- משלוח גדול
טעה ונתן לו את המעטפה הלא נכונה. חיש מהר הגיע למסקנה שעליו
למצוא את משלוח גדול בטרם יחזור הלה אל מעסיקו מר ברני משתי
סיבות, האחת- עליו לדעת מה תוכן המעטפה שיועדה אליו ומהן
ההוראות החדשות שהורו עליו בהנהגה, והשנייה- הוא לא רצה שמשלוח
גדול ילך לסופר בלי רשימת הקניות שלו. הוא זכר כמה היה מתוסכל
כאשר קרה לו מקרה דומה וכיצד התעצבן והביך את עצמו בסופר,
וכאשר משלוח גדול על כל 247 הסנטימטרים שלו מובך התוצאות הן
הרסניות. תחילה מיהר מר בנד לסופרמרקט הקרוב- "סופר אבי" אשר
היה ידוע יותר בקרב אנשי האולם כ"סופר אבי" בהנהלת אבי
פורסטפיבלנדר. הוא חיפש את איש גדול בינות למעברים בסופר ומיהר
לצאת לאחר שנכשל במשימה- לא לפני שרכש קופסת חמוצים במבצע של
פעם בחיים רק ב- 9.90 בהמלצתו של עובד המקום המכונה "סלבה" איש
משופם וחביב אשר למרות הכחשותיו הנמרצות היה ברור למר בנד שהוא
סוכן של ה-ק.ג.ב. מר בנד, כדרכם של אנשים הדבקים במשימתם המשיך
וחיפש אחר משלוח גדול עד שקיעת השמש, ומשהגיע למסקנה כי לא
יימצא את משלוח גדול החליט לחזור לביתו- הוא פתח את הדלת וסגר
אותה אחריו, חלץ נעליו, הוריד מעילו, פשט בגדיו והתיישב על
הכורסא שכל כך אהב. בכורסא לא היה דבר מיוחד אך עובדת היותו של
מר בנד בעליה של כורסא זו שנים רבות הקנו לה יחס חם בלבו כמו
גם את צורת עכוזו המחוטב. הוא הדליק את הטלוויזיה מתוך הרגל
וצפה בתוכנית אירוח בה התראיין פוליטיקאי שעשה מעצמו צחוק, הוא
העביר ערוץ וראה קומדיה בה עשו צחוק מפוליטיקאים. לפתע שמע קול
מחדר השינה שלו. מכיוון שהיה ערום לא ידע מר בנד מה לעשות- האם
לקחת בידו כלי זין להגנה עצמית או שמא את הזין הכלי שלו להנאה
עצמית. הוא הסיק במהרה שאם ייקח בידו את הזין הכלי שלו אמנם
יסב לעצמו הנאה אך יש סיכוי שהגורם לקול שבקע מחדר השינה יהרוג
אותו בעוד שאם ייקח לידו כלי זין הוא יוכל לטפל בגורם לקול
ואחר כך להסב לעצמו הנאה עצמית. חמוש בסכין מטבח- כלי הזין
הראשון שמצא- הלך והתקרב מר בנד אל חדר השינה שלו. הוא ניסה
להיזכר האם הוא הזמין את המזכירה שלו לקפוץ אליו הערב ל"המשך
עבודה" אך משהשתכנע שלא הוא התפרץ אל חדר השינה, החליק על
העיתון היומי שהיה מונח בכניסה לחדר והוטח אל הרצפה. שאון הרעש
שהקים בנפולו גרם ליקיצתו של משלוח גדול, שניכר היה עליו כי
התאמץ עד מאוד לדחוק את 247 הסנטימטרים שלו לתוך מיטתו בעלת
המידות הסטנדרטיות של מר בנד. "מר גדול איזו הפתעה למצוא אותך
דווקא פה לאחר שביליתי שעות בחיפושים אחריך בחוצות העיר" אמר
מר בנד באיטיות מה, על מנת שמשלוח גדול, שזה עתה התעורר, יקלוט
את דבריו. "מדוע אתה מדבר לאט כל-כך?" תמה משלוח גדול, "האם
קרה לך משהו כאשר חיפשת אותי או שמא זה עקב מכה כלשהי שקיבלת
בנפילתך?" מר בנד התרומם באיטיות תוך כדי שהוא מוודא ששום נזק
לא נגרם לו מן הנפילה המביכה ובעושו כן הגיעה אל תודעתו העובדה
שהוא עירום כביום היוולדו. הוא התפלא מדוע לא העיר משלוח גדול
שום הערה על עובדה זו אך בטרם הספיק לגבש תשובה הגיונית במוחו
השליך לעברו משלוח גדול את סט בגדי השינה של מר בנד אשר נמצא
כדרך קבע על מיטתו. מר בנד לבש במהירות את בגדי השינה שלו בעוד
משלוח גדול פתח ואמר: "הנה המעטפה הנכונה" הוא הושיט את המעטפה
לעברו של מר בנד. מר בנד לקח את המעטפה הנכונה עם ההוראות
החדשות מההנהגה ולאחר שחש שמשלוח גדול מחכה למשהו בתמורה פצה
פיו ואמר "תודה!" "מה תודה? איפה המעטפה השנייה?" התלהם משלוח
גדול בעודו מזנק ממיטתו של מר בנד. מר בנד שנרתע מעט מהתנהגותו
של משלוח גדול הלך לחדר הכניסה, שם הניח את המעטפה המבוקשת.
הוא מסר אותה למשלוח גדול ואמר: "קח! הנה רשימת הקניות שלך!"
משלוח גדול לקח את המעטפה, חייך בזווית פיו ולחש לעצמו "רשימת
קניות אה..." הוא ניגש להיפרד ממארחו מר בנד אך זה הפטיר
לעומתו "רגע, אינך רוצה לאכול דבר מה קודם צאתך לדרך?" משלוח
גדול השיב תשובה פשטנית למדי אך טון דיבורו היה כשל ילד פעוט
השואל שאלה את אמו - "מה יש לאכול?" מר בנד נדהם. לא בגלל
תשובתו של משלוח גדול אלא בגלל טון דיבורו של הלה. "האם זהו
קולו האמיתי?" חשב בלבו מר בנד אגב הבנה מדוע העדיף הענק
השרירי לאמץ לו קול שונה מקולו האמיתי והילדותי. "שאלתי מה יש
לאכול?" חזר על שאלתו משלוח גדול, הפעם בקול הבס העמוק המאומץ
והמוכר שלו. מר בנד התעשת ממחשבותיו וענה "למעשה שום דבר
מיוחד, מלבד חמוצים אלו שרכשתי ב- 9.90 במבצע של פעם בחיים
בסופר אבי בהנהלתו של אבי פורסטפיבלנדר" משלוח גדול נמלא באחת
התרגשות וניצוץ הבריק בעיניו- "האם האיש המכונה סלבה המליץ לך
עליהם?" מר בנד הנהן בראשו כמי שאינו מבין את פשר ההתרגשות של
משלוח גדול. משלוח גדול לקח את קופסת החמוצים ולאחר שפתח אותה
החל שולה חמוץ חמוץ מתוכה ומבתר אותו בעזרת כלי הזין של מר
בנד- סכין המטבח.  מאחר שמשלוח גדול ידע שלמר בנד אין מושג
מדוע הוא מבתר את החמוצים שרכש ב- 9.90 במבצע של פעם בחיים
ומאחר שחשש שיראה בעיניו כמשוגע הוא אמר בהתלהבות- "מיד תבין"
וכבר שסיים את דבריו אלו העלה חיוך על פניו המרובעות וקרא
לעברו של מר בנד- "ראה" והוציא מתוך אחד החמוצים שהיו בקופסה
פתק חסין מים ועליו סימנים שמר בנד מיאן לזהות על אף שנראו היו
לו מוכרים במקצת. "מה זה?" התפלא מר בנד. "זהו פתק חסין מים
ועליו סימנים" ענה משלוח גדול בהשתאות. "כן, אבל מה הוא עושה
בתוך החמוצים שלי?" השיב מר בנד. "סלבה שם אותו שם, כך הוא
מתקשר עם אנשיו שנמצאים במסתור במערכת הביוב שמתחת לעיר" ענה
משלוח גדול כמבין עניין. "נתקלתי לא אחת באנשיו של סלבה כחלק
מעבודתי אצל מר ברני, אנשים קשוחים, אבל כפי שעיניך רואות לא
קשוחים מספיק בשבילי" המשיך משלוח גדול וטפח באגרופו על חזהו.
"אבל איך אנשיו של סלבה, או איך שלא תקרא להם, מקבלים את הפתק
אם הוא נמצא בתוך החמוצים במקרר שלי בעוד הם נמצאים בביוב?"
ניסה להקשות מר בנד. משלוח גדול ענה לו בחוסר רצון ורק מפני
שכיבד את מר בנד ואת עובדת היותו אדם שתרם הרבה להנהגה
ולמעסיקו מר ברני- "באיזשהו שלב היית אוכל את החמוצים ובאיזשהו
שלב היית מוציא אותם, אם אתה מבין למה אני מתכוון, וכך היית
מכניס את הפתק למערכת הביוב דרך האסלה הפרטית שלך ומשמש כמתווך
בין סלבה לאנשיו" מר בנד הוכה בהלם "אבל אינך חושב שהייתי
מרגיש אם היה יוצא לי פתק מפי הטבעת?" " היית מרגיש רק כמה
דקירות קלות, זה ממש כמו לשכב עם גבר" אמר משלוח גדול ומייד
הבין שגילה טיפ טיפה יותר ממה שרצה. מר בנד השתתק, הוא ידע כמה
מביך יהיה לבריון ול247 הסנטימטרים שלו אם ייוודע דבר היותו
נושך כריות ברבים, לאחר 2 שניות של מבוכה שדמו למשלוח גדול
כנצח שאל מר בנד "האם אתה יכול לקרוא את שעל הפתק?" האגו
המרוקן של משלוח גדול הלך והתמלא והוא הרשה לעצמו להשיב בנימה
מזלזלת מעט אף על פי שחשש שאם יעליב את מר בנד הלה יפתח פיו
ויספר לכל דורש על סודו האפל- "ודאי שאני יכול לקרוא את שעל
הפתק! כתוב פה שעל פרחי הבר- אנשיו של סלבה- להתאזר בסבלנות
ולשמור על פרופיל נמוך עתה יותר מתמיד וכמו כן שהיום המיוחל
קרב" "במה מדובר? למה מחכים אנשיו של סלבה?" התעניין מר בנד
"כבר מאוחר ועליי לעזוב כעת יש לי עוד כברת דרך לעבור  וכבר
בזבזתי זמן רב משתכננתי" השיב לעומתו משלוח גדול. הוא לקח את
"רשימת הקניות" ועזב את ביתו של מר בנד.