האדם הוא לא
תבנית נוף מולדתו
הוא לא תשליל
פחדים
תעתיק סביבה
אסופת אכזבות
מקופלות באהבה
אם ירצה או לא
תבנית הוריו
יצוקה
מה יש לו לאדם
חוץ מכמיהה?
ילדים ממנו יבואו
או לא
לפעמים האדם
מוקף אנשים וחי
בגפו, גם יקרה שמת
טרם זמנו
עוד לפני שהספיק
לדעת
וספק נותר
אם היה טוב או מר
מה צריך לאדם
כדי שיהיה מאושר?
ואיך שלא יראה
את עצמו
בחייו עד מותו
כסובב או מסובב
דמותו מתהפכת
מצד לצד
מתפללת למשמעות
בהירה
על חורבנה
ולמול האני החדש
כורע ברך נופל קם
ויש בו אין בו
חרטה
סולח ונוטף דם
על מה חולם אדם
שהולך לישון ולא נרדם?
אדם בתוך עצמו מתנגן,
לא שר,
במיתר פצוע במינעד מאושר,
אם יכול אולי היה
בוחר בדממה,
או מתרגם עצמו לצלילים
משקף דמותו בתמונה,
אבל איזה מלחין יכול לשרבט
קונצרט מועקה?
אדם הוא לפעמים מנוכר
אי בודד, נווה לעצמו במדבר,
אם יכול היה מקשיב
לצלילים אחרים,
אבל איך אפשר להתגבר על שאון
המנגינה שבפנים?
שתיקה.
האדם כשלעצמו הוא תנודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.