אילו נתתי סימנים לאהבותיי מהתחלה
הייתי מהלך מאחת לשנייה
ופורע לכל אוהבת כערכה
את המגיע לה כחלקה.
אך אולי מתוך קלות דעתי
לא הקפדתי לסמן מה שקבלתי,
ממי, עבור מה וכמה,
ועכשיו בלכתי להשיב אהבה,
יש בי מבוכה, אי-נוחות מכאיבה
ופניי מסמיקים כמו נתפסתי בגניבה.

עד כאן מאת: אריה סיוון בשינויים מהמקור.

אך...
שוב גלגול אהבה שאינו מתעייף
חוזר למחוזותיי וסובב
בחלונות הנפערים בגופי
כאשר ציפור כפרתי נוגעת בי,
בריחה- ריח גן עדן,
בטעמה- טעם גן עדן,
במראה- ציפור גן עדן,
בצחוקה- מלאך גן עדן,
באהבתה- סביבת גן עדן.

והרי היא מותרת לקבלת אהבתי.

13/02/03