ארבל הכרמלי / מושא תאוותי |
יודע אני שטהורה את-
רק את בעלך ידעת...
אך מה לך כי תנצרי בתולייך
כאשר בחיר המאהבים בעקבותייך,
פגוע מחץ שבלי כוונה שלחת
והינו להוט ומשתוקק לשכב אתך?
בואי, התקרבי - אל תבעטי במיטתי,
מוטב לך להתמסר לתאוותי-
הרי תאוותי מבקשת שתתענגי,
תאוותי כתאוותך תבקשנה פורקן-
עכשיו שמתי לך הקלפים על השולחן!
25/06/02 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|