|
הולכת מהאתמול אל המחר-
מעצבות מייגעת
אל רקיעים מעודדים,
אוספת שבבי זיכרונות-
פותחת וסוגרת מגירות,
קושרת בחוט סמוי
את יריעות הזמן.
שומעת אלף מנגינות
על גורלו של אדם
בשביל נדודיו
והכוכבים דולקים וכבים...
הם לעד מנצנצים.
יולי 2004 |
|
|
הארגנטינאי
הבטיח שזה יבוא
לי בהפתעה.
אני מחכה
ומחכה,
ושומדבר לא
קורה.
לא תמניה בכלל,
בשקט,בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.