ארבל הכרמלי / למה רק לרגע? |
ואת מבקשת לעגון בין קירותיי,
לחבקני בנפשך
ולסעור עם גופך כאש.
עמי את רגועה וטובה,
נמוגה בשמן האהבה,
מתפתלת על שטיחי עינוגי,
מתחממת מגופי
אשר יודע כל אשר בך
ואת כל סודותייך.
אני צופה במערומייך
ומזיל דמעותיי-
למה רק הרגע ולא לתמיד?
למה הגורל כה אכזרי?
20/02/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|