מתגרשים
כי כבר כלו כל הקיצין
ויותר- אין חפצים
בשיקום יחסים,
רק רוצים שקט בחיים
אחרי ניתוק היחסים.
אז איזו זכות
יש לזה או לזו
לחדור לחיינו,
לחזור ולהטרידנו,
לעשות כרצונו בביתנו,
להשבית שמחות בחיינו,
לשרוץ בכח בתוך נשמתנו,
להכריח שלא נשכחנו,
להזכיר לנו את עברנו
שממנו נערנו עצמנו?
באיזו זכות בא אלינו
וסוחט דמעות מעיניינו,
אל תהומות חיינו משיבנו
ועם אהובי חיינו משבית שמחתנו?
ארור הנבל
שכך ינהג
ואת, בחוכמה תעשי,
אם רק קצת תתקשחי,
וממנו, אלייך, כל דיבור תאסרי,
ואם בטוב לא יבין - בצעדים תנקטי.
לכי עכשיו אליו ובלי חשש
ואמרי: "צא לי מהחיים ומיד"!!!
2/02/02 |
